מאמר זה נכתב כתגובה להאשמות שעלו במהלך סוף המאה שעברה ותחילת הנוכחים ששטיינר היה אנטישמי ובאנתרופוסופיה יש אלמנטים אנטישמיים. המאמר מצביע על כך שאין דבר רחוק יותר מהאמת בהאשמות אלו, ששטיינר העריך מאוד את היהדות, שרבים מעמיתיו הקרובים היו יהודים ושהוא כתב ודיבר שוב ושוב נגד האנטישמיות לאורך כל מהלך חייו. המאמר נוגע גם בהשקפתו של שטיינר בנוגע לציונות ולעליית הנציזם בגרמניה.