גלעד גולדשמידט
This article raises the question of the place of media in educational institutions. Various media formats from the surrounding, general culture are integrated naturally into kindergartens and schools. Schools have always reflected the spirit of their time and culture and the question of media is no different. This article examines another path. A path of resistance and of creating an opposing culture. First, I will examine the position of each one of us, the adult individual, with regard to screen technology, then I will look closely at the relations between the young child and screen culture, and at child development and its relationship to the issue of screen technology. Finally, I will attempt to show that educational processes and institutions should, fittingly, be media-free safe spaces.
המאמר בוחן דרך של התנגדות ויצירת תרבות נגדית לשילוב הטבעי של מדיה במוסדות חינוך. הוא מציע כי תהליכים ומוסדות חינוכיים צריכים להיות מרחבים בטוחים ונקיים ממדיה, בניגוד לרוח התקופה והתרבות הכללית.
המאמר בוחן מקרוב את היחסים בין הילד הצעיר לתרבות המסכים. הוא מתעמק בהשפעת טכנולוגיית המסכים על התפתחות הילד, ומציע כי יש לשקול את מקומה של המדיה בהקשר זה.
המאמר בוחן את הקשר בין התפתחות הילד לבין סוגיית טכנולוגיית המסכים. הוא מנסה להראות כיצד מוסדות חינוך צריכים להיות מרחבים נקיים ממדיה כדי לתמוך באופן מיטבי בתהליכי ההתפתחות.
המאמר מציע דרך של התנגדות ויצירת תרבות נגדית לתרבות המסכים הרווחת. הוא מנסה להראות כי תהליכים ומוסדות חינוכיים צריכים, באופן הולם, להיות מרחבים בטוחים ונקיים ממדיה אלקטרונית.
