גלעד גולדשמידט
עקרונות ומהות
את תמונת האדם החינוכית שעומדת בבסיס חינוך ולדורף, כפי שאני מבין אותה ומנסה ליישמה בעבודתי החינוכית, אפשר לשרטט בצורה הבאה: ראשית, האדם כיחיד ומיוחד ובלתי ניתן להשוואה. כל אדם הנו עולם בפני עצמו, בעל תכונות, כישורים ויכולות הרוצים להתפתח ולצמוח. אין אפשרות להשוות בין בני אדם, הם אינם מוצרים, עצמים או נתונים סטטיסטיים. יש הבדל איכותי בין האדם לבין כל מעשי הבריאה האחרים ויש להתחשב בהבדל זה. מטרת כל תהליך חינוכי, כל שיעור, כל אינטראקציה חינוכית ומטרת מערכת החינוך בכללותה, היא לטפח ייחוד זה של כל ילד, לפתחו ולממשו. במובן זה אין להשוות בין ילדים. אין גם לעשות בתהליכים חינוכיים שימוש באמצעים מדעיים-כביכול, שמה שעומד בבסיסם הן הכללות, השוואות וסטטיסטיקות.
בתולדות החינוך קיים עימות מעניין (ומאד מדעי) בין חובבי התורשה לבין חובבי הסביבה. האדם נתפס כתוצר של תורשתו וסביבתו, או במילים אחרות, תוצר של הגנים שלו או תוצר של משפחתו וסביבתו הקרובה. עימות מדעי זה מתעלם מהיסוד המשמעותי ביותר בכל ישות אנוש והוא שבכל אדם יש גם יסוד רוחני, טרנסנדנטלי, שמהותו נמצאת מעבר לתורשה וסביבה. האחרונים בודאי משפיעים מאד, אבל הם לא הכול. אין אפשרות להסביר את האדם רק בכלים ביולוגיים או בכלים סביבתיים. אנו עדים יום יום לאיכויות הקיימות בנו ובאנשים אחרים, שחורגות מהסברים אלה – אחרת כיצד אפשר להסביר יצירתיות, גאונות, אהבה, חמלה ואמפטיה? היסוד האינדיבידואלי ביותר באדם, האיכות הייחודית והמקורית שלו, נמצא מעבר לביולוגיה ולסביבה. על החינוך לכוון לניצוץ רוחני זה. עליו ליצור את התנאים שהרוחני באדם, האינדיבידואלי שבמהותו יבואו לידי ביטוי.
שלישית, האדם כישות רב-גונית בעלת כישורים ויכולות מגוונות. אם הייתה ישות מכוכב לכת אחר צופה בבתי הספר שלנו במשך כמה ימים, קרוב לוודאי שהייתה מגיעה למסקנה שבני האדם הם זן מוזר של יצורים, אשר מכיל קודם כל חשיבה מופשטת ושכלתנית, וכל ייעודו הוא לפתח חשיבה זאת ככל האפשר. בתי הספר שלנו מתנהלים כאילו האדם מתמצה בשכלו. זו אחת הסיבות לכך שבתי הספר מתאימים למעט מאד ילדים ורובם יוצאים מהם מתוסכלים, פגועים ומתוסבכים. החשיבה המופשטת, הביקורתית והתכליתית חשובה, אבל היא רק איכות אחת מני רבות. ישותו של האדם רחבה, עמוקה ורב-גונית. כל אדם הוא גם אמן, מהנדס, עובד אדמה, איש ספר, ספורטאי ומשורר. על החינוך לפתוח כיוונים ולא לסגור, להראות אפשרויות ולא לצמצמן, לגלות כיוונים חדשים ולא לכסותם. על מערכות החינוך לפתוח לילדים כמה שיותר כיוונים ואפשרויות. עליהן לדאוג לכך שהילדים יכירו, יתנסו ויפעלו בכמה שיותר פנים של ישותם. אין שום סיבה אנושית וערכית להעדיף מתמטיקה על פני ציור, הבנת הנקרא על פני מחול או ידיעת תחביר על פני עבודה בשדה.
חינוך ולדורף עושה אם כן את הניסיון לשים בבסיס המעשה החינוכי תמונת אדם שלמה, רב-גונית, רוחנית ומלאת כבוד כלפי האינדיבידואליות הצומחת שבכל ילדה וילד. כיצד מיושמות הבנות אלה בתהליכים החינוכיים בבית ההורים, בגן ובבית ספר העובדים ברוח חינוך ולדורף?
מייסד חינוך ולדורף, רודולף שטיינר, כתב בפתיחה לספרו הראשון העוסק בחינוך:
"אנחנו לא נציב תביעות ולא נערוך תוכניות אלא נתאר בפשטות את טבעו של הילד. מעצם טבעו של האדם הגדל והמתפתח תצמחנה מאליהן נקודות הראות המתאימות בשביל החינוך."
עד כמה שזה נשמע מובן מאליו, בכל זאת חשוב להדגיש זאת: על מערכות החינוך להתעצב לפי טבעו של הילד ולא להפך. תרבותנו אינה חולקת כבוד לתקופת הילדות ולילדים כפי שהם. השפעות רבות ומגוונות מעצבות את הילד, מיד עם לידתו, להתבגר במהירות האפשרית. גירויים חזקים ככל האפשר, תוכניות טלוויזיה ומוזיקה, תוכנות מחשב, מזון, צעצועים, לבוש, אופן הדיבור והקשר עם מבוגרים, מטרתם אחת: לבגר את הילד ולהפכו במהירות האפשרית לאדם בוגר. ובכל זאת, אינספור מחקרים התפתחותיים הוכיחו שלילדים קצב משלהם, שלבי התפתחות מובנים וקבועים, וכל האצה של תהליך התבגרותם רק מזיקה. מערכות החינוך כפי שהן מעוצבות היום, מהפעוטון ועד לסוף י"ב, מצליחות ליישם מעט מאד, אם בכלל, ברוח דברים אלה. והסיבה פשוטה: הן אינן מכוונות לילד עצמו הבא בשעריהן.
חינוך ולדורף מנסה לעצב מערכת חינוכית שמכוונת לצרכיהם המתפתחים של הילדים עצמם. ראשית, יחס של כבוד לרוח האדם, לאינדיבידואלי, הייחודי והמקורי שנמצא, לעתים גלוי יותר לעתים פחות, בכל ילד וילד. שנית, התבוננות בילד עצמו ובהתפתחותו. המאפיין המשמעותי ביותר של ילדים באשר הם, הוא העובדה שהם שרויים בהתפתחות מתמדת. לעומתנו המבוגרים, הילדים גמישים, יצירתיים, מלאי דמיון והשראה, פתוחים וזורמים בקלות רבה יותר עם כל מה שנעשה איתם ובסביבתם. מערכות חינוך שמתאימות לילדים חייבות לקחת בחשבון את התפתחותם, את השלבים שעובר כל בן אנוש בדרכו מלידה אלי בגרות. בכל גיל ובכל שלב יש להתאים את התהליכים החינוכיים, האווירה, הקשר עם הילד ולא פחות מכך – את עיצוב הכיתה ובית הספר, למקום שבו מצויים הילדים עצמם. בחינוך ולדורף עושים מאמץ מודע לממש התאמה זו, הן של כל ילד בנפרד והן של הקבוצה החברתית עמה עובדים.
שלישית, כבוד לעושר העצום שנמצא בכל אדם. בכל ילד קיימים הפתיחות והרצון לממש כמה שיותר תחומים ואפשרויות מהפוטנציאל האנושי הטמון בו. אחת ממטרותיו של בית ספר ולדורף היא לאפשר התנסות רבת פנים ועשירה בתחומים שונים ומגוונים ככל האפשר. בתחומי האמנות השונים, בעבודות ומלאכות, בהתנסויות בטבע, בתהליכי חשיבה, ביצירה ובמישורים אנושיים וחברתיים יכול כל ילד לבוא לידי ביטוי, לממש חלק מישותו ולהכיר את עצמו קצת יותר. במערכת שמתאימה עצמה לילדים יכולה כל ילדה ויכול כל ילד למצוא את מקומו ואת האלמנט בו הוא חזק ובו הוא יכול להתבטא בחופשיות ובביטחון. אחד מוצא את עצמו בציור ורישום, האחרת בתנועה ופעילות ספורטיבית, אחד בתחום הדרמה, אחת בשירה ומוזיקה ושוב אחרת – במתמטיקה. כל אחד וכל אחת מוכשרים במשהו, זה המסר שעובר לילדים.
בשנותיו הראשונות עובר כל ילד צמיחה גופנית, נפשית ושכלית בלתי תיאמן. תינוק בן שנתיים כבר הכפיל את גובהו מזמן הלידה, במהלך השנה הקרובה כבר ידע לדבר ובסיומה כבר יוכל להביע בקול מחשבות מעמיקות. ממצב של חוסר אונים מוחלט עם לידתו, עובר כל ילד תהליך מדהים של לימוד, הסתגלות, הכרת העולם סביבו ורכישת מיומנויות בסיסיות של זחילה, ישיבה, עמידה, הליכה, קפיצה והתמצאות בסביבה הפיזית והחברתית של התרבות אליה נולד. מבצע מדהים זה נעשה כולו באמצעות חיקוי. מה שמתרחש לפני עיניו של הילד, מה שהוא קולט בשמיעתו, המחשבות והרגשות שהוא חש אצל האנשים שסביבו, מכלול סביבתו הפיזית, הנפשית והרוחנית – כל אלה זורמים לתוך ישותו, מופנמים ומופיעים כיכולות וכשרים לאחר זמן קצר או ארוך.
בגיל הרך אין כל משמעות לתוכן הדיבורים ולהסברים שכלתניים, יש משמעות רבה לדברים שעושים ליד הילד, כיצד ועם איזה הלך נפש. את האחרונים הוא יפנים, יחקה ויהפוך לשלו. בגני ילדים ברוח חינוך ולדורף עושים כל מאמץ ליצור סביבה ראויה לחיקוי. החל מהסביבה הפיזית של הגן עצמו, דרך הפעילויות והמשחקים שנעשים בו וכלה במחשבות וברגשות עימם עובדים הגננים. פעילות יצירתית, משחק חופשי, עבודות מלאכה, משחקי תנועה, עבודה בגן ובמטבח ופנייה לדמיון דרך סיפורים, שירים ומעשיות יוצרים את הציר המרכזי של גן ברוח חינוך ולדורף. בשלב התפתחותי זה, הילדים רוצים לעשות, לפעול וליצור – הן מבחינה חיצונית, בחומרי העולם השונים, והן מבחינה פנימית, בנפשם הם. על המחנכים בגן ובבית לטפח פעילות יצירתית זו כמה שיותר, שכן היא תהווה את הבסיס לכוחות היצירתיים של האדם עד סוף ימיו.
הרושם הראשון שמקבלים כאשר נכנסים לגן הפועל ברוח חינוך ולדורף הוא של סביבה נעימה, רכה, עם צבעים שקטים וצעצועים גולמיים ופשוטים, העשויים לרוב מחומרים טבעיים. האווירה הרכה והשקטה, הן מבחינה פיזית-חושית והן מבחינה אנושית, אמורה להתאים לילדים הרכים. חומרי המשחק הגולמיים עשויים כך שיפעילו בצורה טבעית את הכוחות הפנימיים של הילדים: את דמיונם, כוחות היצירה, המחשבה, הרגש והפעולה. פיסת עץ יכולה להיות פעם אווירון, פעם מכונית, פעם עץ ופעם ילד. בצורה גמישה ומלאת חיים היא משתנה בהתאם לדמיון הילד ולחייו הפנימיים. המגע עם חומרים טבעיים – עץ, בד, אצטרובלים, בוץ וחול, שעווה וכדומה – מגרים את החושים בצורה הרמונית ורב-גונית.
לא נראה בגן ולדורף מדיה, מסכים וצעצועים אלקטרוניים ולא לימודים פורמליים של תכנים עיוניים מופשטים. הרעיון שעל הגן להכין לכיתה א' וכך ללמד את הילדים רעיונות מופשטים כמו אותיות ומספרים, מנוגד לחלוטין לתפיסה התפתחותית ולשכל הישר. היא נובעת מרוח ההישגיות ומהרצון לקדם את הילדים בכל מחיר לעבר חשיבה מופשטת ושכלתנית, ללא כל קשר לילד עצמו ולצרכיו העמוקים. כל המושג של "הכנה" הנו מושג לא חינוכי ולא התפתחותי. לא צריך להכין ילדים לשום דבר, הם צריכים פשוט להתפתח בזמנם ובקצב הנכון להם. אם רק נניח לילדים את הזמן וניתן להם את התנאים הנכונים, גרעין זה יתפתח. אם נרצה רק להכין אותם ללא הרף לשלב הבא, הם יהיו בסכנה מתמדת של תסכול, אכזבות ומרדנות, ובעיקר רק יקשה עליהם הדבר לעשות את הדבר החשוב ביותר שבאו לעשות בעולם: לפתח את עצמם.
בית ספר יסודי ברוח חינוך ולדורף מושתת על הניסיון ללמוד את העולם סביבנו בצורה חווייתית, מלאת רגש, יצירתית ומתאימה להתפתחות הילד בגילאים אלה. האמנויות השונות – ציור, רישום, תנועה ומחול, מוזיקה ושירה, פיסול, דרמה ודקלום – משמשות כלי מתודי וחינוכי לתהליכי לימוד משמעותיים ומעמיקים. בתקופה זו בחייו של הילד אין משמעות רבה להישגים נמדדים או לתכליתיות, ואף לא למושגים מופשטים. יש משמעות ליצירת חוויית לימוד שמֵחה, משתתפת, יצירתית ומלאת חיים. כל אדם, ובוודאי שכל ילד, מלא סקרנות, רצון לדעת וחדווה על גילוי דברים חדשים על עצמו ועל העולם. עלינו כמחנכים מוטלת המשימה להוביל אותו לחוויות אלה בדרכים הנכונות לו. בכיתות היסוד של בית ספר ולדורף שמים דגש על למידה אמנותית מלאת חיים, על שילוב של סיפורים ומעשיות בכל תחום לימודי ועל התנסויות קבוצתיות וחברתיות. כמו כן מושם דגש רב על יצירת קשר עמוק ומשמעותי בין המחנכים לילדים, קשר שנמשך בדרך כלל שנים ארוכות ויכול להוות בסיס יציב של ליווי והדרכה של עוד דמות בוגרת, בנוסף להורים.
עיקרון חשוב נוסף, שהונח כבר עם ראשיתו של בית ספר ולדורף, הוא הלימוד בתקופות. שטיינר המליץ לא לחלק את יום הלימודים לשיעורים קצרים ורבים וכך ליצור מצב בו כל ילד עובר מספר רב של תחומי לימוד במשך יום הלימודים. בעקבות המלצותיו מיישם בית ספר ולדורף, מכיתה א' ועד כיתה י"ב, תקופות לימוד מרוכזות של כמה שבועות בכל תחום הוראה. התקופה נלמדת בדרך כלל יום-יום בשעות הבוקר, כשיעור ארוך של שעה וחצי. לימוד מרוכז זה מאפשר להעמיק בתחום ידע, להביא אותו בצורות שונות ולחזור עליו שוב ושוב. תחומי הלימוד מתחלפים כך כל מספר שבועות, כאשר מקצועות כמו עברית או מתמטיקה חוזרים כמה פעמים בשנת לימודים. לאחר שיעור הבוקר הארוך – שיעור התקופה – באים שיעורי תרגול שבועיים שונים כמו שפות זרות, תנועה וחינוך גופני, טיולים, מלאכת יד ועוד.
בגיל בית הספר התיכון, לעתים כבר בכיתות ז', ח', הנערות והנערים עוברים קפיצה ביכולת החשיבה והמודעות ומגיעים ליכולת חשיבה של אדם בוגר. כעת הם יכולים וצריכים לממש את יכולתם זו להתאמן בחשיבה מופשטת, בקשירת הֶקשרים, בניסיון לפתור חידות ותעלומות; בקיצור – עליהם לפתח את חשיבתם. יחד עם זה, הנערות והנערים בגיל זה עדיין אינם בוגרים, כוחות נפשם עדיין לא בשלים והם מחפשים כיוון ודוגמא במישורים רבים. האימון בתהליכי חשיבה והבנה חשוב, אבל אינו יכול להיות מנותק משאר תהליכי הנפש והגוף. חינוך משמעותי חייב להיות מקיף ורב-גוני ככל האפשר. עלינו לפתוח אפשרויות, לזמן התנסויות, להכיר צדדים חדשים בעצמנו ובעולם ולעבור תהליכים משמעותיים במישורים שונים ומגוונים.
בבית ספר תיכון ולדורף מכשירים את עצמם בני הנוער במגוון רחב של סדנאות מלאכה, עבודות כפיים, אמנויות ותחומי ידע עיוניים: יוצרים ומעצבים בנפחייה כלי עבודה וקישוטים מברזל; מכיירים בחומר כוסות וצלחות; קולעים מנצרים סלים לניירות; יוצרים מנחושת אגרטלים; מעצבים בעצמם עגילים, טבעות ונזמים ממתכות שונות בצורפות; בסדנאות האמנות הם מציירים, רושמים, שרים ומנגנים, יוצרים בחמר, מפסלים באבן ומצלמים בטכניקות שונות; יחד עם זה, הם גם לומדים תחומי ידע שונים ומגוונים: מקצועות הומאניים, מדעים מדויקים, מדעי החיים ותחומים חברתיים והתנהגותיים שונים. הלימודים מלווים בפרויקטים מעשיים, אמנותיים ועיוניים. מקצועות הלימוד משולבים זה בזה, ונלמדים במקרים רבים ביחד סביב נושא מסוים.
קו משמעותי נוסף של תיכון ולדורף הוא הליווי האינטנסיבי של בני הנוער. בין המורים לתלמידים מנסים ליצור קשרים כאלה, שכל נער ונערה יוכלו למצוא אוזן קשבת לבעיות ומצוקות. שעות מיוחדות במערכת מוקדשות לליווי אישי, לשיחות אישיות ולשיחות קבוצתיות סביב שאלות שונות. במרכז המערכת החינוכית ניצבת השיחה, הדיאלוג בין התלמידים לבין עצמם, בין התלמידים למורים ולמעשה – בין כל באי בית הספר. על בני הנוער להרגיש: רואים אותי, מקשיבים לי, למישהו אכפת ממני, אני חשוב ומשמעותי!
